פתאום רץ שם שקנאי

סיפור מהחלום: 

הלכנו לטייל ביער, אני אמא ואבא. פרשנו מחצלת וישבנו שם.
פתאום רץ שם שקנאי. הוא רץ רץ רץ. הוא רץ לאורך כל היער.
היו לו עיניים כמו של דונלד דק ורגליים כמו של שקנאי. כנפיים כמו של דונלד דק וזנב כמו של יען.
הוא רץ וצעק "סקוואק סקוואק סקוואק".
והוא חטף לנו את סלסילת הלחם.
ואז הוא רץ רץ רץ עם הלחם התחבא ואכל.
ואז הוא עף עם הלחם וירד ולקחנו לו את סלסילת הלחם.
אמא ואבא לימדו אותו לדבר.
והוא אמר לנו שהוא היה מאוד רעב.
הוא סיפר שציידים תפשו אותו והביאו אותו לחנות וכמעט הרגו אבל ברגע האחרון הוא ברח והגיע ליער.
ואז הוא היה מאוד רעב כי הוא רץ מאוד מרחוק, כנראה מעיר אחרת. והוא רצה לאכול את הלחם הזה.
ואז הגיע הזמן שיצאנו. ואז יצאנו והתחלנו את הנסיעה. ולא לקחנו אותו.
בהתחלה אבא ואמא הסכימו לקחת אותו הביתה אבל אחרי זה לא.
כי לא רצינו להביא הביתה דברים מבחוץ.
ואז נסענו.
והופ! התעוררתי.

הערות האב-הרושם:

1. כשתיאר את השקנאי, נשאל ים על ידי אמו האם היה לו לשקנאי מין שק כזה מתחת למקור, וים הסביר: לא. כי זה מה שהגוף שלי זכר, אז זה מה שידעתי בחלום.
2. לאחר שמיעת סיפור-החלום הבהירו אבא ואמא כי החוק האומר שאין מביאים הביתה חיות שמצאנו ביער איננו חל על חיות מדברות.