שכב בני

אחד משירי הערש האהובים על ים הוא "שכב בני". בביתנו מקובל נוסח אלטרנטיבי ורגוע יותר בתוכנו, אליו הוסיף ים באחד האמשים בית חדש משלו:
"מיילל בחוץ החרגול,
 הוא רוצה לשחק לו בחול,
 ומסבירה אמא חרגול,
 צריך לישון ולישון".

שכחו את הגבינה

ים מקליד לו להנאתו במסמך כל מיני קשקושים.
אבא:"ים, מה כתוב כאן בעצם ?"
ים:

"שכחו את הגבינה

כי הם הודיעו

הם הודיעו שהם שכחו את הגבינה 

הם שכחו את הגבינה (של העכבר) כי היא נתקעה.

הם נסעו ונסעו

כי העכבר זרק לאדמה

והם לא משכו את זה

כי זה נתקע באדמה. "

והם באו.

עוברים לסיפור הבא. ים:
"והם באו.
והם באו למערה.
ובטעות חשבתי שבא פיראט אחד.
ואז הם עשו מסיבה. "

הסיפור הראשון

אבא::מה יהיה השם של הסיפור ?"

ים: "אני מתעצבן כי אין לי לסיפור הזה שם... אז אני מתעצבן. שום דבר לא יהיה לי שם. אז לא גרמתי לו שום דבר. לא ראיתי שום דבר. מעולם לא ראיתי כאלה סיפורים.... זה כל מיני דברים... 

אבא:"מי הגיבור של הסיפור?" 

ים:"אני. אני. אני. אני...."

ים ניגש למדף ומוציא אנציקלופדיה עברית (כרך טז), פותח ומתחיל:

"זה סיפור של מישהו שהולך בשדות של הכביש - 

אבל לא בכביש.

מעולם לא ראו כזה כמוהו. הוא רץ. 

אז חזרו בחזרה הביתה.

והוא רץ בבית. ורץ בכביש. עד שנגמרה לו הנסיעה. 

ואז הוא נופל. הוא עושה נסיעה רחוקה מדי. ואז הוא רץ אחרי הכביש. 

ובסוף הוא בא הביתה

לאמא שלו

ולאבא שלו.

ואז היה חושך. "