[שני סיפורים שים סיפר לי בהמשך לציור שצייר על דף, נערכו עריכה קלה]
סיפור אמיתי
כשפתחתי את הארון
לפני השינה ראיתי חמש אנשים – כמו פסלים – כמו ציורים אבל לא פסלים ולא ציורים - באוויר
והיה כתוב שם דברים באוויר.
סיפור כאילו (סיפור
לא אמיתי)
בחדר שינה הייתי יורד
במיטה בלילה ופותח ארון בלתי נראה. ואז הייתי חוזר למיטה לישון. זה רק סיפור לא
אמיתי.
ואז יום אחד כשפתחתי
את הארון לא היה שם אויר ולא היו שם אנשים ולא היו שם מים. היה שם רק דף שמצוירים
בו אנשים . ואז התרגלתי לזה.
ואז יום אחד כשפתחתי
את הארון לראות את האנשים ולקרוא את הסיפור - זה היה כשהייתי בן שש וחצי או שבע , אז
ידעתי לקרוא - ולא ראיתי שום דבר בדף ראיתי רק דף ריק! עכשיו אני מצייר סיפורים
אחרים על הדף שפעם היה בו סיפור על אנשים... [ים בדיוק צייר על דף]
כשהייתי נער גיליתי
שהאנשים נפלו לתוך סדק שהיה בארון של הבית. רק אז גיליתי שיש את הסדק. הסדק פתאום
נפל – נפל החלק הזה של הארון ישר לתוך קופסא שהייתה בארון ואז הדף נפל לתוך הארון
ואז האנשים נפלו מהדף [מלווה בקולות 'אה...אה...!!!'] בזמן שהדף נפל - מישהו העיף
אותם והאנשים נפלו מהדף ישר לבור. בסוף גיליתי שזה פשוט עלים של עץ שהופכים לפעמים
לאוויר שמצויר. זה היו אנשים עשויים מעלים, הם היו הופכים אחרי זה לעלים של עץ וזה היה מצטייר,
ואז העלים היו הופכים לציור.
גיליתי רק בגיל 8 או
9 שזה היה עלי קסמים.
