משחק צהריים קצר (ברוח סדרת האנימציה נינג'גו)

משחק צהריים קצר (ברוח סדרת האנימציה נינג'גו)

•  שלד רפאים מגיע מהמימד המקולל 
• הוא יוצר העתק של מורו בעזרת הגוף של לויד
  (מורו=רוח רפאים רעה שבעצמה הגיעה מהמימד המקולל ועשתה הרבה צרות בנינג'גו במשך עונה שלמה; לויד=מגיבורי הסדרה שהיה אחוז על ידי מורו)
• השלד מגיע לנינג'גו, כולם חושבים שזה מורו שחזר להיות רע, ואז הוא מוריד את הכובע ורואים שיש לו פרצוף אחר (מפחיד, בלי עיניים, עם רק צללית כמו של מורו)

 (בסוף מתברר שזה היה חלום בלהות של מורו, השוהה שוב במימד המקולל בסוף עונת הרוחות). 

זרעים של תפוחים

כל עצי התפוח בעולם נכחדו. רק עץ אחד שרד.
יום אחד, מגיעים שליחים אל טירת המלך של עיר הבירה של אמריקה. ומודיעים שעץ התפוח האחרון מת!
המלך שולח שליחים כדי לחזור בזמן אחורה ולהביא זרעים של עץ תפוח. לרוע המזל, התפוחים שהם נתקלים בהם נאכלים מול עיניהם - כולל הזרעים שלהם !
אבל יום אחד, הם נתקלים בדבר שהם הכי לא רצו להיתקל בו - ובדבר שהם הכי רצו להיתקל בו - ועל כך בהמשך !

נַענַע לַבַשְ פִּיגַ'מַה

נַענַע לַבַשְ פִּיגַ'מַה 

נַענַע שְׂנַאַ-נַה לִישוֹן 

כְּמוֹ שֵאַמַר. 

נַענעַ הֵצְלִיחַ לִישוֹן בַסוֹף... וְהִתְעוֹרֵר וֵהַלַך לִשְׁתוֹת תֵה.

דַנָה קָמַה 

וְאַכְלַה אֵת נָעְנַע!

נַענַע צַרַח אַאַאַאַאַאַאַאַאַאַאַאַ 

אַזְ דַנְה הַלְכהַ לִבְדוֹקְ מֵאֵיפה הֵגִיעַ הַרַעַשְ 

נַענַע בַּרחַ 

אֵיִפה הַנַענַע ? שוֹאֵלֵתְ דַנַה

חיות דמיוניות: אוראומאג

אוראומאג 

סוג: חיית ים

אוראומאג זוהי חיה שאין לה מוח ואין לה עיניים. 

היא אוכלת כל דבר שעף לה לתוך הפה, אפילו ציפור שמנסה לחתוך לה את הגרון. היא אוכלת אפילו מדוזות. היא אוכלת נחשים שמנסים להכיש דג. היא אוכלת דברים יותר גדולים ממנה ואפילו לא מתפוצצת. 

ילד של אבא (גירסת סטאר וורס)

דארת ויידר שר ללוק (על פי המנגינה של השיר 'ילד של אבא' של מוקי):

ילד של אבא על מה אתה חולם?

על שליטה בעולם או על כוח לא שווה?

תשמע, הימים עוברים מהר, עוד מעט המורדים יבגדו בך

כדאי לך לעבור לצד שלי, לעזוב את כל מה שהיית 

כי זמן לא עוצר הוא עף שורף הורג אותך

אז היה ללוק

תפוס את איינדור

תבנה תחנת חלל

ולדעת את הכוח האפל

להרוס את כל מה שראית 

אל תגלה לי רחמים

ילד שלי הכל מחכה רק לך

ואבא כאן תמיד לעזור לך

עד שתשלוט בכל הגלקסיה

אני לא עוזב אותך

ילד שלי

לך בדרך של הסית'

ילד של אבא

אני רואה בך אותי

כשהייתי אנקין

כשחשבתי שג'דיי

זה מה שטוב

אבל גיליתי שזה לא נכון לגמרי

ילד שלי,

ג'דיי זה הרע

טוב להיות רע

ורע להיות טוב

הכל הפוך ממה שזה נראה

המורדים אני בטוח

יבגדו בך

אז כדאי שלפני שזה יגיע תבגוד בהם

אז קדימה 

היה ללוק

והשתלט על הגלקסיה

ילד שלי 

אני מחכה רק לך

אחרי שלהבת הנר נכבית

לנר יש נשמה אחת
אבל היא מתפצלת
להרבה נשמות
אחרי שלהבתו נכבית.

[כמה מילים בטקס הפרידה של ים מהנר השמש] 

איך נוצרו הכוכבים

למרות שהסיפור מתחיל בבריאת העולם
הוא לא יתעסק בבריאת העולם
אלא רק בשאלה איך נוצרו הכוכבים.

ביצה ענקית התגלגלה בין הכלום
אי אפשר להגיד שזה היה במהירות
ואי אפשר להגיד שזה לא היה במהירות
כי הביצה היתה בלא-כלום
(לא היה כלום. הסיפור מתחיל מלפני שהיה היקום)

בתוך הביצה היתה לחוצה עננת גז קטנה
מצד אחד נראתה שחורה
ומצד שני נראתה לבנה
כי בתוך הביצה הכל היה מעורבב וקשור
הפחד היה קשור באומץ
הקנאה היתה קשורה בנדיבות
האכזריות היתה קשורה בטובות-הלב
החיבוקים היו קשורים בשחרורים
הכלא היה קשור באוויר הפתוח
החשמל והאנרגיה היו קשורים באוויר.
המים היו קשורים באש.
הכל היה קשור אחד בשני.
ההפכים אחד של השני היו קשורים אחד בשני.
ריחפו להם בתוך הביצה בעיגולים קטנים.

מבחוץ לא ראו כלום.
אבל אז התחילו לצאת עננות-עשן מתוך הביצה.
אם היה מישהו בחוץ שהיה רואה את זה
אז הוא היה מבין שהעשן יוצא מתוך חורים קטנים שהופיעו בביצה
ואז הביצה נשברה לשתיים ופיצוץ ענקי יצא החוצה.
איתו יצא משהו שנראה כמו זנב אדום-צהוב
מחלק קטן של הביצה
אשר עף לשמיים וכישף גנים קטנים שהופיעו ברחבי-השמיים.
השמיים התכסו בדברים כחולים שהיו למטה ולמעלה היו דברים שחורים
ואז הופיעו קירות שקופים אבל מבחוץ הם לא היו שקופים
ואז החדר השקוף שנוצר טס למעלה ונעלם ברקיע השחור
ומה שנראה כמו זנב אדום נעלם בתוכו ולא נראה עוד.

כך נוצרו הרבה דברים
שחורים כמו עננות גז
אחד הדברים נהיה אדמדם
אחד אחר נהיה לבנבן
שלישי נהיה אפור
ואחר נשאר שחור.
כולם היו עננות גז בכל מיני צבעים.

ואז, לפתע, נוצרו דברים מוזרים
שהלכו על רגל אחת
והרגל האחת היתה שחורה
והראש היה שחור
והעין היתה כחולה.
הדברים הקטנים הצמיחו ידיים שנראו כמו הרגל האחת.
הידיים שלו הוציאו מתוך שברי הביצה דברים צהובים
ונכנסו לענן שנשאר שחור.

הוא גדל וגדל וגדל
וגדל
ושם הם נשארו עם האבנים הצהובות.
בתוך העננה היו דברים שחורים שנראו כמו סופות של טורנדו
עליהם הם הניחו את האבנים
ושמרו עליהם היטב.

יום אחד
משהו אדמדם התקרב אליהם
מה שיצא מתוך זה נראה בערך כמו העננה האדומה,
רק בקטן.
הוא התקרב אליהם ושלח זרועות עשן כדי לתפוש בדברים הצהובים.
מייד המונים מהיצורים האלה תקפו אותו והם נלחמו.
אחרי זמן אחד מהם הציע  שיזרקו אותם כדי שהוא לא יצליח לתפשם
ואז הדברים התפזרו וכל העננה התפרקה יחד עם היצורים המוזרים.
הדבר האדום התחמק והפך לשחרחר במקום העננה,
גדל לגודל שלה.
והאבנים התפזרו בשמים, האירו
והתחילו להאיר את הלילה הנצחי
ולהם אנחנו קוראים היום הכוכבים.