שָמְבּוּר הרָגְבּוּר

שָמְבּוּר הרָגְבּוּר

הרג ברבור

הברבור הרג את הים

והוא הפך לפיה.

 אז הוא הפך לעכבר

ושוב לפיה,

לקוסם ואחרי זה לפיה, 

אחרי זה לקוסם

ואחרי זה לפיה - 

ואז הוא הפך לברבור

והרג סמור.

רישום של משחק-פעולה

באחד הבקרים האחרונים, שיחק לו ים משחק בו אירעו האירועים הבאים: 

מטוס מתרסק לתוך ארון 

הטייס פצוע
כל האמבולנסים בישראל מקולקלים
חוץ מאחד. אחרון.
שעונה לקריאה.

כל מכוניות מכבי-האש בישראל מקולקלות.
חוץ מאחת. אחרונה.
שהיא קצת תקינה. אבל לא לגמרי.
ובאמצע הדרך היא מתקלקלת.
והכבאי ממשיך לנסוע.
על סקייטבורד.
(הערת האב: לא ברור האם התסריטאי/במאי מודע לפן הקומי שבטרגדיה המפותחת על ידו)

המטוס עולה באש. מתברר שהוא התרסק לתוך ארון שהוא גם אח (במובן התנורי של המילה).

[הפסקה]

הסבר האב המתעד בתפקידו כרושם דברי-הימים, אנתרופולוג, בן-שיח דיאלקטי לבירור ושחקן-ניצב פאסיבי המציית להוראות הבמאי:  הקוראים-הצופים-בדמיונם המבקשים לדעת כיצד נגמר הסרט ייאלצו להישאר במתח. 
זה טבעם של משחקים (גם בגלל התערבות הורה-מתעד שנזכר שצריך לאכול ארוחת בוקר וללכת לגן ועוד-דקה ועוד-דקה שהוקצו לסיום המשחק לא הועילו. אבל גם בגלל שהבמאי שדעתו הוסחה פנה בשלב מסויים לכיוון אחר של משחקי אותיות). 

עם זאת, אולי תהיה נחמה מסויימת  בידיעה שהפתרון שהלך והתהווה דרש מעורבות של מסוק (הלי המפורסם שהגיע כל הדרך מRescue שמקוריאה הדרומית), סירת מנוע (חסרת זיהוי ומיתוג תודה-לאל), מערוך ומגבון-לח.

אם הסוף הטרגי או הטוב של המשחק הזה, או אחר שיהיה דומה לו מספיק, ישוחק אי-פעם, הפוסט יעודכן. 

אני משחק שאני גדי

אני משחק שאני הילד גדי.
הילד גדי הולך לגן גדי עם אבא גדי ואמא גדי. הם משאירים אותו בגן גדי והולכים לסידורים.
בגן גדי כל הילדות והילדים גדי והגננות והגננים גדי.
אבל הגננות והגננים שהיו טובות וטובים החליטו שהם רעים ואז הם הלכו גם לסידורים
והשאירו את גדי לבד.
אז הלכתי לגן גדי אחר. לגן גדי טוב.

לילד גדי
יש סבתא.
סבתא מהכפר. מהכפר גדי.
קוראים לה סבתא כפר גדי.
היא טובה. לא כמו הגננות והגננים.
הם רצו שהילד גדי יבוא לגן ביום שהוא הולך לכפר גדי.

בינתיים, בבית של הילד גדי,
החיפושׁ גדי
גנב לילד גדי
מנורה מעֶרְכַּת החשמל של גדי
כדי שיהיה לו אור במאורה שלו.

ואז הילד גדי בא אל הבית של החיפוש גדי
ולקח לו.
והם רבו.

אחרי זה הילד גדי והאבא שלו הלכו ביחד לכבאית.
ונכנסו אליה מאחורה.
ונסעו בה עם הכבאים.
הכבאים פתחו את הדלת כי הם ראו שריפה.
והחיפוש גדי נפל.
והם נסעו בלעדיו.

החיפוש גדי רץ ורץ ורץ
ואז בא צקלון אליו
והוא עף
גם הכבאית עפה.
והמנוע שלה היה חזק.
והיא עשתה ויאו-ויאו חזק.
והוא הפך להיות חלש.
והסופה העיפה את המהבהבים.
ובום-בום-בום עף המכסה של הצינור.
וכבאי אחר לקח את הצינור.
עף באוויר עם הכבאית.
וכיבה את השריפה.
השפריץ על המנורה.
שהתקלקלה ונכבתה.


הערות העורך-אבא:

1. הילד גדי הוא לא דמות בלתי-מושפעת מהילד המככב בסיפור הידוע שמוליק-קיפוד (שגירסא נהדרת שלו המסופרת על ידי תיקי דיין אפשר לראות ביוטיוב).
2. החיפוש (חיפושית ממין זכר) גדי הצטרף למיתולוגיה המשפחתית לפני כמה ערבים במסגרת סיפורים שמספרים לים לפני השינה. הוא חי בחדר השינה של הילד ים, במאורה קטנה עם אבא שלו ואמא שלו.
3. סופת הציקלון היא השפעה ישירה של הקוסם מארץ עוץ בו אמא של ים וים קוראים יחד בשבועות האחרונים.

סרט על זבוב

היה סרט על זבוב.

שהוא הרס עץ והפך אותו לשואב-אבק.

ציירתי את שואב-האבק ששאב את הים.

אבל בסוף לא ציירתי את הזבוב.

אולי מחר.

אולי ביום אחר. 

נוסעים

ים הלך הלך הלך
נכנס לאוטו
הוא נכנס אבא
ואמא נכנסה
והוא נסע
והגיע למקום שלא מכירים.

יום של חול (נוסח 2)

ים נסע נסע נסע
הגיע הביתה
עבד בחדר העבודה
הגיע לחדר הסלון
שיחק בצעצועים
מכונת הכביסה עבדה
עבדה
עבדה
הוציאו את הבגדים
ואמא אמרה "חבל"
והיא אמרה "עכשיו למייבש כביסה"
הוא עבד עבד עבד עבד
ונעצר.

יום של חול (נוסח 1)

ים הלך הלך הלך  הלך הלך והגיע לחדר הסלון
הוא שיחק בצעצועים בכבאית ובכבאי
הכבאי היה בחדר משחקים
הוא לקח אותו מחדר משחקים ושיחק איתו ושיחק איתו ושיחק איתו
ואז - טיק - המיקרוגל עצר ואז הוא שוב הסתובב דז'ז'ז'ז'ז'ז' והוא שוב-פם עשה דז'ז'ז'ז'ז''
והוא שוב-פם עשה דז'ז'ז'ז'ז''
והוא שוב-פם עשה דז'ז'ז'ז'ז''
והוא שוב-פם עשה דז'ז'ז'ז'ז''
ואז הוא הפסיק.

ואז המכונת כביסה התחילה לעבוד
עם הבגדים
נכנסו כל הבגדיייייים
ואז המכונת-כביסה התחילה לעבוד
ופתאום -
נעצרה.

וים הוציא את הבגדים
ואמא אמרה "אוי! חבל! עכשיו למייבש" [תיקון-חיבור על ידי אבא]
המייבש כביסה עבד ועבד ועבד
ונעצר.