יום אחד היה איש עליז ושמח. הוא חזר לביתו וראה שהבית הופך לבנין גורד-שחקים. ואז הוא יצא למסעו הגדול.
הוא הלך והלך והלך.
לפתע עצר.
רוח הלילה נשבה ישר על פני האיש המסכן.
מרוב רוח הוא עף.
יום אחד הוא נחת על בית מקושט. הוא נכנס לתוך דלת הגג.
בכל הבית לא היתה שום מעלית. רק מדרגות.
הוא המשיך ללכת.
פתאום הוא ראה שיש משהו מבחוץ, בתוך הבית. ואז פתאום הבית הפך להיות בחוץ.
היו שם גדרות של גני-שעשועים. של כל מיני גני-ילדים.
היו שם נדנדות ובתים וחיות.
הוא ניסה למצוא את דלת הגג.
אבל מעליו היו שמים.
זו היתה בועה שהבית הפך אליה.
הוא ראה את השמים דרך גג הבועה ודפק וצרח.
פתאום התפוצצה הבועה וחזרה להיות בית.
(היא חזרה להיות בית למאה שנים).
האיש יצא דרך דלת-הגג.
הרוח המשיכה לנשוב ולקחת אותו לאיפה שהיה.
הוא המשיך לצעוד לביתו אבל הבית לא היה שם.
פתאום צץ במוחו רעיון.
הוא קפץ לשמים ונחת על בנין רב קומות שהפך מייד לביתו.
הוא הלך והלך והלך.
לפתע עצר.
רוח הלילה נשבה ישר על פני האיש המסכן.
מרוב רוח הוא עף.
יום אחד הוא נחת על בית מקושט. הוא נכנס לתוך דלת הגג.
בכל הבית לא היתה שום מעלית. רק מדרגות.
הוא המשיך ללכת.
פתאום הוא ראה שיש משהו מבחוץ, בתוך הבית. ואז פתאום הבית הפך להיות בחוץ.
היו שם גדרות של גני-שעשועים. של כל מיני גני-ילדים.
היו שם נדנדות ובתים וחיות.
הוא ניסה למצוא את דלת הגג.
אבל מעליו היו שמים.
זו היתה בועה שהבית הפך אליה.
הוא ראה את השמים דרך גג הבועה ודפק וצרח.
פתאום התפוצצה הבועה וחזרה להיות בית.
(היא חזרה להיות בית למאה שנים).
האיש יצא דרך דלת-הגג.
הרוח המשיכה לנשוב ולקחת אותו לאיפה שהיה.
הוא המשיך לצעוד לביתו אבל הבית לא היה שם.
פתאום צץ במוחו רעיון.
הוא קפץ לשמים ונחת על בנין רב קומות שהפך מייד לביתו.
