יום רביעי, 29 באוקטובר 2014

בן והתות

חלום שים חלם....

היו בחלום שבלולים. שבלול אחד שקראו לו ג'יין או ג'יימס. ולשבלול אחר קראו בן. הגיבור של הסיפור. 
 והיתה איזו סוסה. 
הסוסה היתה של גמדים, היא היתה קטנה. והיא הפכה פתאום להיות בן, סוס.
היה שם עשב. 
והיה שם תות. 
התות הזה צמח על האדמה, על אחד העשבים הוא היה תלוי. 
בן אדם ידע שהתות הולך לעוף והוא אמר איזה שבלול  יהיה הנהג של התות...
 ג'יין ובן לא התערבו ולא שמעו שהתות שהולך  לעוף.רק שאר השבלולים האחרים שמעו.
אבל הבן אדם דיבר עם השבלולים האחרים על זה.
ואז בסוף התות התחיל להתעופף .... 
בן היה הנהג של התות. 
גם הסוסה הגמדה עלתה על התות. וגם היא עפה, באותו תות. (זה היה התות היחיד שהיה שם).
ואז באמצע החלום הפסיקה הטיסה של התות.

ים הפסיק את הטיסה כי רצה לספר לאימא כי ידע שזה חלום בעצם.
ואז התעורר.
זה היה חצי עירות חצי חלום.
סיפור או סרט מצויר שחלם אותו. 
חלום שהוא בטח באמת קיים. 
חלום שחלמתי ממש לפני שהתעוררתי.

[הערת האב-העורך:
1. החלום היה יותר מבולגן וצבעוני ומורכב מכפי שעבודת-העריכה הותירה אותו, למען הבהירות.... 
2. כשים קם הוא אמר שזה כמו ג'יימס והאפרסק הענק. הוא עדיין לא שמע את כל הסיפור אלא רק את קויו הכלליים]




יום שבת, 8 בפברואר 2014

הפרה והמלך הרפתן

פעם אחת היתה פרת-מחמד בבית.

פתאום שלחו אותה לרפת של מלך אחד.

עברו ימים רבים ויום אחד היא החליטה לצאת מהרפת !

היא התרגלה לחיות בבתים וחשבה שהיא תחיה בבית וגילתה שהיא ברפת.

היא קשרה לעצמה רתמת-בטיחות וטיפסה למטה לאיפה שהמיכלים של הרפת וברחה מהרפת המלכותית - ישר לבית !

וחיה שם באושר ועושר עד עצם היום הזה.


יום רביעי, 6 בנובמבר 2013

סיפורים שראיתי בארון


[שני סיפורים שים סיפר לי בהמשך לציור שצייר על דף, נערכו עריכה קלה]

סיפור אמיתי
כשפתחתי את הארון לפני השינה ראיתי חמש אנשים – כמו פסלים – כמו ציורים אבל לא פסלים ולא ציורים - באוויר והיה כתוב שם דברים באוויר.

סיפור כאילו (סיפור לא אמיתי)

בחדר שינה הייתי יורד במיטה בלילה ופותח ארון בלתי נראה. ואז הייתי חוזר למיטה לישון. זה רק סיפור לא אמיתי.
ואז יום אחד כשפתחתי את הארון לא היה שם אויר ולא היו שם אנשים ולא היו שם מים. היה שם רק דף שמצוירים בו אנשים . ואז התרגלתי לזה.
ואז יום אחד כשפתחתי את הארון לראות את האנשים ולקרוא את הסיפור - זה היה כשהייתי בן שש וחצי או שבע , אז ידעתי לקרוא - ולא ראיתי שום דבר בדף ראיתי רק דף ריק! עכשיו אני מצייר סיפורים אחרים על הדף שפעם היה בו סיפור על אנשים... [ים בדיוק צייר על דף]
כשהייתי נער גיליתי שהאנשים נפלו לתוך סדק שהיה בארון של הבית. רק אז גיליתי שיש את הסדק. הסדק פתאום נפל – נפל החלק הזה של הארון ישר לתוך קופסא שהייתה בארון ואז הדף נפל לתוך הארון ואז האנשים נפלו מהדף  [מלווה בקולות 'אה...אה...!!!'] בזמן שהדף נפל - מישהו העיף אותם והאנשים נפלו מהדף ישר לבור. בסוף גיליתי שזה פשוט עלים של עץ שהופכים לפעמים לאוויר שמצויר. זה היו אנשים עשויים מעלים, הם  היו הופכים אחרי זה לעלים של עץ וזה היה מצטייר, ואז העלים היו הופכים לציור.
גיליתי רק בגיל 8 או 9 שזה היה עלי קסמים. 

יום שישי, 12 באפריל 2013

מכסחת-הדשא של זביגנייב הגמד


ים סיפר לאבא סיפור לפני השינה[1]:

ים-האחר ישן בלילה. ופתאום היה טוק-טוק-טוק במיטה. זביגנייב הגמד בא אליו. אבל ים האחר לא התעורר.
זביגנייב שוב דפק טוק-טוק-טוק
ים האחר התעורר.
זביגנייב הגמד הסביר שהוא צריך עזרה!
הוא קנה מכונת-דשא חדשה, ויש לה בעיות:
היא חלשה, היא עושה רעש (דמיינו איייייייי דק-דק-דק שעושה ילד), והיא מעיפה אבנים.
היא העיפה אבן על ילד בן שבע ופגעה לו בלחי! לא, הוא פתח את הפה והיא עפה לו פנימה ישר והוא מת!
אבל ההורים שלו עשו ילד אחר. וגידלו אותו.

זביגנייב בא לבקש שים-האחר יעזור לו לתקן את מכסחת-הדשא.
הוא הקטין את ים האחר והם עברו דרך החור במזרון. ואז הוא הגדיל אותו. ואז הוא שוב הקטין אותו והם עברו דרך המערה שבקיר והלכו למטה.
וים-האחר בא לבית של זביגנייב הגמד ותיקן את מכסחת-הדשא.
ועכשיו היא עשתה רעש חזק-חזק (דמיינו אאאאאאאה חזק-חזק שעושה ילד), והיא מעיפה אבנים עוד יותר רחוק! עד הכביש!

האבנים עשו ערימה בכביש. ובכביש נסעה אמא של הילדים באוטו, והאוטו קפץ על הערימה ואחריה היה בור ענקי בכביש והאוטו נפל פנימה !
ובאו לתקן את הבור ולא שמו לב לאוטו וכיסו את כולו. את כולו !
ואז בא פיירמן סאם ופתח את הכביש והציל את כולם !
וזה הסוף.


[1] הערת האב-המעלה-על-הכתב: הסיפור הוא פרי דמיונו של ים. כמקובל לעתים בספרות, ים שיבץ דמויות מוכרות (לו) - ים-האחר וזביגנייב הגמד, עליהן מספר לו לפעמים אבא לפני השינה. וסמי הכבאי (fireman sam), הגיבור המצויר המפורסם (שים מאוד אוהב). הנוסח המוקלד כאן הוא נאמן למקור, למעט שני היבטים: 1. תיקוני נוסח קלים (מאוד) הנובעים מכך שמדובר ברישום מהזיכרון של מה שים סיפר, כרבע שעה לאחר תום הסיפור; 2. הניסיון להדגים בכתב את הקולות האותנטיים של מכסחת-הדשא לפני ואחרי התיקון.  

יום חמישי, 14 בפברואר 2013

שָמְבּוּר הרָגְבּוּר


שָמְבּוּר הרָגְבּוּר
הרג ברבור
הברבור הרג את הים
והוא הפך לפיה.
 אז הוא הפך לעכבר
ושוב לפיה,
לקוסם ואחרי זה לפיה, 
אחרי זה לקוסם
ואחרי זה לפיה - 
ואז הוא הפך לברבור
והרג סמור.

יום ראשון, 20 בינואר 2013

רישום של משחק-פעולה


באחד הבקרים האחרונים, שיחק לו ים משחק בו אירעו האירועים הבאים: 

מטוס מתרסק לתוך ארון 
הטייס פצוע
כל האמבולנסים בישראל מקולקלים
חוץ מאחד. אחרון.
שעונה לקריאה.

כל מכוניות מכבי-האש בישראל מקולקלות.
חוץ מאחת. אחרונה.
שהיא קצת תקינה. אבל לא לגמרי.
ובאמצע הדרך היא מתקלקלת.
והכבאי ממשיך לנסוע.
על סקייטבורד.
(הערת האב: לא ברור האם התסריטאי/במאי מודע לפן הקומי שבטרגדיה המפותחת על ידו)

המטוס עולה באש. מתברר שהוא התרסק לתוך ארון שהוא גם אח (במובן התנורי של המילה).

[הפסקה]

הסבר האב המתעד בתפקידו כרושם דברי-הימים, אנתרופולוג, בן-שיח דיאלקטי לבירור ושחקן-ניצב פאסיבי המציית להוראות הבמאי:  הקוראים-הצופים-בדמיונם המבקשים לדעת כיצד נגמר הסרט ייאלצו להישאר במתח. 
זה טבעם של משחקים (גם בגלל התערבות הורה-מתעד שנזכר שצריך לאכול ארוחת בוקר וללכת לגן ועוד-דקה ועוד-דקה שהוקצו לסיום המשחק לא הועילו. אבל גם בגלל שהבמאי שדעתו הוסחה פנה בשלב מסויים לכיוון אחר של משחקי אותיות). 

עם זאת, אולי תהיה נחמה מסויימת  בידיעה שהפתרון שהלך והתהווה דרש מעורבות של מסוק (הלי המפורסם שהגיע כל הדרך מRescue שמקוריאה הדרומית), סירת מנוע (חסרת זיהוי ומיתוג תודה-לאל), מערוך ומגבון-לח.

אם הסוף הטרגי או הטוב של המשחק הזה, או אחר שיהיה דומה לו מספיק, ישוחק אי-פעם, הפוסט יעודכן. 


יום שני, 15 באוקטובר 2012

אני משחק שאני גדי

אני משחק שאני הילד גדי.
הילד גדי הולך לגן גדי עם אבא גדי ואמא גדי. הם משאירים אותו בגן גדי והולכים לסידורים.
בגן גדי כל הילדות והילדים גדי והגננות והגננים גדי.
אבל הגננות והגננים שהיו טובות וטובים החליטו שהם רעים ואז הם הלכו גם לסידורים
והשאירו את גדי לבד.
אז הלכתי לגן גדי אחר. לגן גדי טוב.

לילד גדי
יש סבתא.
סבתא מהכפר. מהכפר גדי.
קוראים לה סבתא כפר גדי.
היא טובה. לא כמו הגננות והגננים.
הם רצו שהילד גדי יבוא לגן ביום שהוא הולך לכפר גדי.

בינתיים, בבית של הילד גדי,
החיפושׁ גדי
גנב לילד גדי
מנורה מעֶרְכַּת החשמל של גדי
כדי שיהיה לו אור במאורה שלו.

ואז הילד גדי בא אל הבית של החיפוש גדי
ולקח לו.
והם רבו.

אחרי זה הילד גדי והאבא שלו הלכו ביחד לכבאית.
ונכנסו אליה מאחורה.
ונסעו בה עם הכבאים.
הכבאים פתחו את הדלת כי הם ראו שריפה.
והחיפוש גדי נפל.
והם נסעו בלעדיו.

החיפוש גדי רץ ורץ ורץ
ואז בא צקלון אליו
והוא עף
גם הכבאית עפה.
והמנוע שלה היה חזק.
והיא עשתה ויאו-ויאו חזק.
והוא הפך להיות חלש.
והסופה העיפה את המהבהבים.
ובום-בום-בום עף המכסה של הצינור.
וכבאי אחר לקח את הצינור.
עף באוויר עם הכבאית.
וכיבה את השריפה.
השפריץ על המנורה.
שהתקלקלה ונכבתה.


הערות העורך-אבא:
  1. הילד גדי הוא לא דמות בלתי-מושפעת מהילד המככב בסיפור הידוע שמוליק-קיפוד (שגירסא נהדרת שלו המסופרת על ידי תיקי דיין אפשר לראות ביוטיוב).
  2. החיפוש (חיפושית ממין זכר) גדי הצטרף למיתולוגיה המשפחתית לפני כמה ערבים במסגרת סיפורים שמספרים לים לפני השינה. הוא חי בחדר השינה של הילד ים, במאורה קטנה עם אבא שלו ואמא שלו.
  3. סופת הציקלון היא השפעה ישירה של הקוסם מארץ עוץ בו אמא של ים וים קוראים יחד בשבועות האחרונים.